שיני בינה הן השיניים שמתפתחות אחרונות ובוקעות אחרונות לחלל הפה. בעבר הרחוק מאד, כאשר האדם אכל מזון לא מעובד, והיה צריך לטחון את המזון בעזרת השיניים, היה לשיני הבינה תפקיד חשוב בטחינת המזון. כיום לא רק שאין לשיניים אלו תפקיד חשוב, אלא יתרה מכך, אצל רובנו הן גורמות לכאבים ואף לנזק.
אצל ברי המזל בינינו יבקעו שיני הבינה לחלל הפה ללא בעיה, ולא יגרמו כל נזק.
אצל חלקנו הגדול אין לשיני הבינה די מקום לבקוע, ואז הן נותרות כלואות בלסת. שם הן ממשיכות להתפתח, ועם הזמן מתחילות לדחוק ו"לנגוס" בשן הסמוכה להן ועלולות לגרום לה לנזק כזה שיהיה צורך בטיפול גם בה.
לעתים מתפתחות ציסטות סביב שיני הבינה. ציסטות יכולות לגדול לממדים עצומים, ולגום לנזק לעצם ולאיברים סמוכים. גם גידולים יכולים להתפתח בתוך הציסטות, או בנפרד מהן.
לכן יש צורך בביצוע צילום פנורמי ובדיקת שיני הבינה. במידה ומאובחנות שיני בינה כלואות, מומלץ לעקור אותן בגיל מוקדם ככל האפשר, לפני שיתחילו לגרום לנזק. גם ההתמודדות של הגוף עם "טראומה" כזו היא קלה יותר כשאנו צעירים ובריאים מאשר זקנים וחולים….
אז מה קורה כשמגיעים למסקנה שיש צורך בעקירה?
בשלב זה יש צורך באבחון מדוייק של מיקום השן, וקירבתה לעצב שעובר בסמוך אליה. הרופא יחליט אם יש צורך בבדיקת סיטי שמדגים בצורה מדוייקת יותר את השן מאשר צילום פנורמי.
מה קורה בעקירה עצמה?
עקירת שן בינה היא לרוב פעולה מורכבת ודורשת ידע וניסיון רב. בשל מיקום השן בעומק הפה והקושי להגיע אליה, בשל קירבת העצב לשן, ובשל המנח של השן שדורש חיתוך מדוייק שלה – פעולה לא נכונה או לא זהירה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. כירורג פה ולסת מומחה מנוסה יידע לבצע את הפעולה בצורה הטובה ביותר.
מה ההתנהלות לאחר העקירה?
לאחר העקירה לרוב יופיעו נפיחות , כאבים ואולי דימום. לרוב תדרשו לקחת אנטיביוטיקה, משככי כאבים, וסטרואידים לימים ספורים. יחד עם זאת חשוב להתארגן מראש לאפשרות שיהיה צורך בחופשה מהעבודה לצורך מנוחה בבית, המנעות מטיולים וטיסות, הרצאות וארועים חשובים בימים שלאחר העקירה.
ב 24 שעות הראשונות לאחר העקירה יש לאכול מזון רך וקר בלבד, אסור לירוק, ויש צורך לקרר את האזור בעזרת קרח. לאחר 24 שעות מתחילים לחזור בהדרגה להתנהלות רגילה.
